מחקר במוזיאון בלגי חשף מעשי זוועה בתקופת השלטון הקולוניאלי בקונגו

היסטוריונים בלגים חושפים באחרונה את זוועות השלטון הקולוניאלי של מדינתם בקונגו, ומוזיאון ממשלתי יזם מחקר רשמי בנושא. מתברר שקונגולזים רבים נרצחו רק משום שלא הצליחו למלא את מכסות הגומי והשנהב שנדרשו מהם, ואחרים מתו ממחלות ומרעב. זה לא מה שמלמדים ילדים בלגי

אלן ריידינג, גרדיאן

תצלום: אי-פי – איש צוות המוזיאון הבלגי המלכותי למרכז אפריקה. מעצמות קולוניאליות אחרות אינן מגלות להיטות כזאת להתמודד עם עברן

לא פחות מכל מעצמה אירופית אחרת בעידן הקולוניאלי הכריזה גם בלגיה בעבר, שמשימתה היתה “להפיץ ציוויליזציה בחשכת אפריקה”. אך בעוד שלבריטניה ולצרפת, למשל, היו אימפריות עולמיות, בלגיה התמקדה בעיקר בשטחי קונגו במרכז אפריקה, הגדולים פי 75 משטחה של בלגיה עצמה. זאת היתה עסקה קולוניאלית קלאסית: בתמורה לעושר המופלג שהפיקה בלגיה מהמושבה העשירה במחצבים היא סיפקה בתי ספר, כבישים, נצרות, וכן – גם תרבות.

אך על גאוותה של בלגיה בעברה הקולוניאלי מעיבה היסטוריה אפלה, שנפתחה בעשרים שנות שלטון בקונגו שהיה אולי האכזרי ביותר שהטילה אי פעם מעצמה קולוניאלית על עם כבוש; היא נמשכה חצי מאה אחר כך, בהתערבות אלימה בפוליטיקה הקונגולזית מיד לאחר שהמדינה קיבלה את עצמאותה ב-.1960 ההיסטוריה הזאת, שהיתה קבורה תקופה ארוכה, לא נלמדה בבתי ספר ולא הוזכרה בציבור, צפה כעת על פני השטח.

בפברואר האחרון הודתה בלגיה, כי השתתפה ב-1961 ברציחתו של פטריס לומומבה, ראש ממשלתה הראשון של קונגו, והתנצלה על כך. המניע לפשע היה החשש לאבד שליטה על המשאבים של קונגו, אולם בלגיה הכחישה בהתמדה כל מעורבות, עד שראיות חדשות שנאספו על ידי ועדה פרלמנטרית בשנה שעברה אישרו את התפקיד הישיר שמילאו סוכנים בלגים בביצוע הרצח ובטיוח המעשה אחר כך.

אור חדש עשוי להישפך כעת על תקופה מוקדמת יותר ואפלה יותר בשלטונה של בלגיה בקונגו. לקראת תערוכה גדולה האמורה להיערך בסתיו ,2004 המוזיאון המלכותי למרכז אפריקה בטרבורן שליד בריסל מממן מחקר מקיף של עברה הקולוניאלי של בלגיה, כולל התקופה מ-1885 עד ,1908 כאשר “מדינת קונגו החופשית” כפי שכונתה, כרכושו האישי של המלך ליאופולד השני, סבלה מניצול ומאלימות שעלו בחייהם של מיליוני בני אדם.

גווידו גריסילס, מנהל המוזיאון שבבעלות ממשלתית, אומר, שמטרת המחקר היא לא לשפוט אלא לספק מידע. לדבריו, המחקר לא רק יעסוק בהיבטים הפוליטיים של הקולוניאליזם, אלא גם יתבונן בתקופה בהיבטים של ההיסטוריה, האנתרופולוגיה, הזואולוגיה והגיאולוגיה של מרכז אפריקה, תחומים מדעיים קבועים של המוזיאון.

בכל זאת זו יוזמה נועזת שכן היא מעלה את השאלה הרחבה יותר, על אחריותה המתמשכת של מדינה לפעולות שבוצעו בשמה לפני עשרות שנים ויותר; בין היתר קידום סחר עבדים, סיפוח שטחים, דיכוי קולוניאלי ובזיזה של משאבים טבעיים.

כל פשעי בריטניה

עד כה שום מעצמה קולוניאלית אחרת לא הראתה להיטות להתבונן בעברה במבט ביקורתי, אם כי המסמכים הקולוניאליים של הבריטים בהודו, הצרפתים באלג'יריה, ההולנדים באינדונזיה והפורטוגלים באנגולה, למשל, כוללים כולם דוגמאות רבות של פגיעה בזכויות אדם ושימוש מופרז בכוח.

מריה מיסרה, מרצה להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת אוקספורד, סבורה, שבריטניה חייבת ללכת בעקבות בלגיה. “המטרה בקטלוג פשעיה האימפריאליים של בריטניה אינה להכפיש את אבותינו”, כתבה ב”גרדיאן” הלונדוני, “אלא להזכיר לשליטים, שאפילו האימפריות המנוהלות בדרך הטובה ביותר הן אכזריות ואלימות, לא רק קונגו הבלגית. כוח עדיף בשילוב עם עליונות בלא גבול יובילו למעשי זוועה, אפילו בקרב בעלי הכוונות הטובות”.

כבר לפני כמאה שנים הועלו טענות נגד המלך ליאופולד. “לב המאפליה”, ספרו של ג'וזף קונרד שיצא לאור ב-,1899 חשף את הזוועות בקונגו; וב-1904 הקים סוכן ספנות בריטי אדמונד מורל את הארגון לרפורמה בקונגו, שנתן פרסום למחיר בחיי אדם שגבה שלטונו של ליאופולד. לבסוף, תחת לחץ בריטי, מכר ליאופולד את קונגו למדינת בלגיה ב-1908. ב-1919 העריכה ועדה בלגית, שאוכלוסיית קונגו באותה שנה היתה מחצית מגודלה ב-.1879.

אבל כל אותם דברים נוכשו ונמחו מהזיכרון הרשמי של בלגיה. “הדור שלי חונך על התפישה, שבלגיה הביאה ציוויליזציה לקונגו, שעשינו למדינה רק דברים טובים”, אמר גריסילס, בן ,49 שלמד בבית ספר תיכון בשנות ה-60 המאוחרות. “אני לא חושב שבמשך כל שנות לימודי שמעתי אי פעם מלת ביקורת אחת על עברנו הקולוניאלי”. כאשר קיבל לידיו את ניהול המוזיאון לפני שנה, גישתו כבר השתנתה.

קו המחשבה החדש שמאמצים באחרונה חלק מהאינטלקטואלים הבלגים הושפע בראש ובראשונה מספרו של החוקר אדם הוכשילד, :King Leopold's Ghost
,in Colonial Africa A Story of Greed, Terror and Heroism שיצא לאור ב-.1998 בספרו מתאר הוכשילד כיצד, לצד האלפים הרבים שמתו ממחלות ומרעב, נרצחו קונגולזים רבים על ידי סוכניו של ליאופולד משום שלא הצליחו למלא את מכסות הגומי והשנהב – המשאבים העיקריים של האזור לפני שהתגלו בו יהלומים, נחושת ואבץ. הוכשילד מעריך, שבתקופת ליאופולד נספו כעשרה מיליוני בני אדם.

כסף לבניית ארמונות

ליאופולד עצמו לא ביקר מעודו בקונגו, אבל היא סיפקה לו את ההכנסות הדרושות לבניית ארמונות, אנדרטות ומוזיאונים, ולקניית וילות ובגדים יקרים לפילגשו בת העשרה. ב-1897 הוא הקים את מוזיאון קונגו, שנהפך לימים למוזיאון קונגו הבלגית, וכיום הוא המוזיאון המלכותי למרכז אפריקה, כדי לשכן בו תצוגה המוקדשת לבעלי חיים, צמחים, חפצים אתנוגרפיים, פסלים ו”תמונות מחיי אפריקה”. הפופולריות של התצוגה הובילה לביסוס מעמדו של המוזיאון, הקשור גם למכון מחקר מדעי.

“כיום יש לנו אוספים טובים מאוד, אבל המוזיאון נשאר כמעט בלי שינוי במשך יותר מ-40 שנה, כך שהוא זקוק לשינויים”, אמר גריסילס. “המסר הוא עדיין מאוד קולוניאלי, והוא מציג את התפישה הבלגית של אפריקה לפני 1960., בכניסה למוזיאון, למשל, ניצב עדיין פסל גדול של קולוניאליסט לבן ושני אפריקאים כורעים ברך, שעליו חקוק הכיתוב: “בלגיה מביאה ציוויליזציה לקונגו”.

במסגרת הארגון מחדש של המוזיאון לקראת תערוכת 2004 החליט גריסילס לתת מבט חדש על עברה הקולוניאלי של בלגיה. המחקר, שייפתח בסתיו הקרוב, ייערך על ידי קבוצת מדענים בראשות ההיסטוריון הבלגי ז'אן-לוק ולוט ויעסוק בכל עברה הקולוניאלי של בלגיה, לא רק בתקופת ליאופולד. כדי להבטיח אובייקטיוויות ייכללו גם חוקרים אמריקאים ואפריקאים בקבוצות העבודה.

כרגע, מודה גריסילס, המוזיאון אינו ערוך לטפל בשאלות שהעלו הוכשילד וחוקרים אחרים בתקופה האחרונה. “המבקר במוזיאון שלנו לא ימצא שום מידע על ההאשמות שהועלו בספרים האלה”, אמר. “לכן נראה לנו, שחשוב להציג את הדעות השונות של היסטוריונים על תקופה זו ולספק מידע מדעי כדי שהמבקר יוכל להחליט בעצמו”.

עם זאת, הוא אינו מצפה שהמחקר והתצוגה יובילו להתנצלות חדשה בפני קונגו. “דברים רבים חיוביים מאוד התרחשו בתקופת הקולוניזציה האמיתית, אחרי ,”1908 אמר. “אני גם לא חושב שיש להתבונן בעבר על פי אמות המידה המוסריות של היום. ככלות הכל, בתחילת המאה הקודמת ילדים בני שש או שבע עבדו שבע-עשרה שעות ביממה בבתי חרושת בבלגיה. עלינו להתבונן בדברים על פי אמות המידה המוסריות של התקופה”.

אבל, הוא נשאל, האם זועזע כאשר קרא את ספרו של הוכשילד? “כן, הייתי מזועזע”, אמר בשקט. “ברור שזה פוגע קשות. מה עוד, שאני בן דור שגדל בראייה חיובית מאוד ומחניפה של הפעילויות הקולוניאליות שלנו. אני בא מדור שמכר לוחות שנה וכרטיסי שנה טובה כדי לעזור למיסיונרים במרכז אפריקה. וכאשר אתה קורא את כל אותם גילויים, הם מכים בך די חזק”.

גם החשד לסיוע לנאצים עשוי להיחקר

בלגיה עשויה לפתוח בחקירה בסוגיית שיתוף פעולה לכאורה של שלטונות המדינה ואזרחיה בגירוש וברצח של כ-25 אלף יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. חבר הפרלמנט הבלגי מטעם מפלגת המרכז-שמאל, אוליווייה מנגן, הגיש הצעה להקמת ועדת חקירה בנושא.

לפי החשד, סייעו בלגים רבים לנאצים בזיהוים של 25,257 יהודים לא בלגים, לשם גירושם למחנות; בין השנים 1942 ל-1944 יצאו מהמדינה 28 משלוחים של יהודים למחנות הריכוז, מתוכם ניצלו רק ;1,207 לפי החשד, משטרת אנטוורפן סייעה לגרמנים וליחידת האס-אס הפלמית לבצע את הפשיטות ולעצור את היהודים.

לקראת ציון 60 שנה לגירוש הראשון, אומר מנגן, הגיע הזמן לברר את סוגיית שיתוף הפעולה של בלגיה. לדבריו, “ההיסטוריונים חשפו שסיועה של בלגיה היה חיוני ליישום הפתרון הסופי… ושההנהגה הבלגית הסכימה להעניק את שירותיה לכובש הנאצי, שלא היה לו כוח האדם הדרוש לביצוע המשימה בעצמו”.

ועדת חקירה שהוקמה לאחר שחרור בלגיה העמידה לדין יחידים באשמת ביצוע פשעי מלחמה, אבל לא עסקה בגירוש היהודים. חקירה מאוחרת יותר התמקדה רק בנזקים. מנגן חושש שהקמת ועדת החקירה בנושא תעוכב בשל הבחירות שיתקיימו בשנה הבאה, הפחד מפני התמודדות עם העבר והתנגדותו הנחרצת של הציבור הפלמי במדינה. “הרגישות לנושא עצומה ובצד הפלמי היתה נכונות רבה לשתף פעולה”, אמר, “בבלגיה יש לנו היסטוריה ארוכה של חוסר רצון להתבונן בעבר”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~329324091~~~26&SiteName=hayadan