‏הצגת רשומות עם תוויות "בן-יחיד" - מתוך "מבפנים". הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות "בן-יחיד" - מתוך "מבפנים". הצג את כל הרשומות

"בן-יחיד" - מתוך "מבפנים"

כולם מכירים את עוזי: את ראשו הבהיר, את פניו, הצוחקים לכל איש ואיש, את עיניו הגדולות, המסתכלות בעניין רב לעולם הרחב. גם עוזי מכיר הרבה חברים יודע לקרוא אותם בשם, יודה איפה הם עובדים. המושג "עובד" מזמן ידוע לו: "חיקה" (חילקה) עובד", הכריז עוזי בהיותו בן שנה וחודשיים (היום הוא כבר בן שנה ושמונה חודשיים), אז כולם עבדו ברפת עם פרות. היום עוזי מבדיל בין עבודה לעבודה. עוזי הוא חברותי, אוהב ילדים ומבוגרים. עם כל אחד מוכן ללכת לטייל. הוא במצב "ביניים", אין לו חברים בגילו מצב שיכון הילדים – עד גמר הבית, לא איפשר שיתחנך עם קבוצת ילידם יותר מבוגרים. הייתה לו תקופה ארוכה של בודדות. בתקופה זו למד עוזי לשחק לבדו: לבנות מגדלים גבוהים מכל מה שבא ליד: קוביות, קופסאות, שברי בלטות, עציצים וכו'. ויש כשהיה לבדו בלול סגור עם ילדים קטנים אי אפשר היה להכניס אותו יחד, כי הוא היה רץ, מלא תנועה כשחבריו זוחלים בלבד, רק מתחילים לשבת, רק מתחילים לעמוד וכך היה במשך תקופה ארוכה, מתחיל עוזי להשתעמם, אז עפים כל הצעצועים מהלול החוצה, בכף יד פתוחה מנקה הוא את רצפת הלול, שלא יישאר אף גפרור, אף חתיכת נייר. יושב בפינה ומתחיל להתבונן ולהקשיב סביבו.

עוזי מבין את הצרות של הילדים. הנהו נמצא בחדר ושומע בחוץ בוכה ילד, תכף מכריז: "עמירה בוכה", "למה עוזי?" "לטלל עם איגנץ". נופל צעצוע מידו של חברו הקטן, עוזי מתחיל לבכות ולדרוש: "להרים, קוביה נפל", בדיוק כאילו הייתה נופלת מידו הוא. לפני כמה חודשים הרכיבו לדן אבעבועות, היד אדומה, נפוחה. עוזי רואה ומצטער: "לדן פצע, כואב". יש לו לעוזי קופסה ירוקה, יפה. רק לפני כמה רגעים קיבלה מאחד הידידים המבוגרים, הוא שמח. החברים הקטנים מקנאים. דן פורץ בבכי מר, "עוזי לא רוצה לתת את הקופסה". אומרים לו: "דן בוכה, דן חולה, יש לו פצע, תן לו את הקופסה שלא יבכה", מביט עוזי בצער על הקופסה האהובה, ניגש לחברו הבוכה ומושיט את היד: "קח דני". עוזי נמצא בטיפול עם ילדים צעירים ממנו, בקושי עלה לחבר העובדות לסדר פגישה של שעתיים עם ילדים יותר גדולים. לא מוצלחות הן הפגישות, קשה להתאים בדיוק את השעות, כשעוזי בא – הילדים כבר רחוק בטיול, צריך למהר אחריהם, לפעמים גם לחפש, הרגליים הקטנות מתעייפות, הילד בא לחברה עייף, לפעמים גם נרגז ותכף מתחיל "להפריע". מוציא צעצועים מידיהם, צעצועים יותר מעניינים מאשר אלה בלול, "מרביץ", כשלא רוצים לתת לו צווח... אומרים: "עוזי פראי, עוזי שובב". ויש אומרים (אומרות) כי בטיול זה של שעתיים הוא "בהחלט" לא צריך להיות עם הילדים, כי הוא מפריע, וכתוצאה מדעה זו, לפנינו תמונה כמו בווארשה בגן העירוני: הולכת גוברננטית עם בן-יחיד, רק ההבדל הוא בזה שגברת בורגנית הכי קפריזית אינה מחליפה לעיתים כה קרובות את "העלמה לילדים", כמו שהתחלפו "המטיילות עם עוזי". יש לשמוח שבקרוב תיגמר תקופת התבודדותו של עוזי.