יורם כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורם כהן
יורם כהן, 2016
יורם כהן, 2016
לידה 15 באוקטובר 1960 (בן 63)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
ראש השב"כ ה־12
15 במאי 20118 במאי 2016
(5 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שירות בשב"כ
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות שירות הביטחון הכללי
תקופת הפעילות 19822016 (כ־34 שנים)
תפקידים בשירות
  • מאבטח רכזי שטח
  • רכז שטח
  • ראש הדסק האופרטיבי ביהודה
  • ראש חטיבת הסיכול בירושלים ויהודה
  • ראש האגף לסיכול טרור ערבי-איראני
  • ראש מרחב ירושלים יהודה ושומרון
  • סגן ראש השב"כ
  • ראש השב"כ
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יורם כהן (נולד ב-15 באוקטובר 1960) הוא איש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לשעבר שכיהן מ-15 במאי 2011 עד 8 במאי 2016 כראש שירות הביטחון הכללי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ושירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד ללאה ומשה כהן, שב-1951 עלו לישראל מאפגניסטן ועל רקע זה כונה בשב"כ, "האפגני". בילדותו התגורר בשכונת שפירא שבדרום תל אביב, ולמד בבית הספר הדתי ביל"ו בתל אביב. בוגר שבט ״העדה״ של הצופים הדתיים בשכונת שפירא בתל אביב והישיבה התיכונית מדרשית נעם בפרדס חנה. בשנת 1979 התגייס לצה"ל, בחר לשרת בחטיבת גולני והתקבל לסיירת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, עבר קורס מ"כים חי"ר, והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הסיירת והחטיבה.[1]

שירותו בשב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982, לאחר שחרורו מצה"ל, התגייס לשירות הביטחון הכללי (שב"כ). תפקידו הראשון היה מאבטח רכזי שטח. אחרי שעבר אולפן ללימודי ערבית וקורס רכזי שטח הפך בשנת 1983 לרכז בנפת בנימין, ובשנת 1989 התמנה לרכז נפת רמאללה.

בשנת 1991 מונה לתפקיד ראש הדסק האופרטיבי ביהודה, ובשנת 1996 מונה לראש חטיבת הסיכול בירושלים ויהודה. בשנים 19992001 שימש ראש האגף לסיכול טרור ערבי-איראני. בשנת 2003 מונה לראש מרחב ירושלים, יהודה ושומרון.

בשנת 2005 מונה לסגנו של ראש השב"כ יובל דיסקין, ועסק בגיבוש מדיניות בניין הכוח והפעלתו, וכן בהחלטות ארגוניות.

בשנת 2008 יצא לארצות הברית והיה עמית מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, במסגרתו פרסם מספר סקירות ומאמרים, תוך ציון שמו ותפקידו בשב"כ. בין היתר, תיאר במאמריו את פעילות חמאס וארגוני טרור פלסטיני נוספים ברצועת עזה. כהן הזהיר מפני ארגונים אסלאמיים קיצוניים שאינם סרים למרותו של חמאס, שמונחים על ידי קווי האידאולוגיה של הג'יהאד העולמי ושיטותיו. כהן טען כי מטרתם העיקרית של ארגוני הג'יהאד בעזה היא להחיות את תור הזהב של האסלאם העתיק, ולכונן ישות אסלאמית כלל עולמית שתיישם את החוק הדתי האסלאמי, חזון שלשם הגשמתו לא יהססו להשתמש בטרור רצחני.

עם שובו לישראל בשנת 2010 שימש כפרויקטור, והופקד על גיבוש תפיסת ניהול השירות לקראת העשור שעד שנת 2020.

כראש השב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין (מימין) מארח את ראש השב"כ היוצא יורם כהן (במרכז) ואת נדב ארגמן (משמאל), לרגל חילופי התפקיד, 8 במאי 2016

ב-15 במאי 2011 החל כהן לכהן כראש השב"כ, במקומו של יובל דיסקין וזאת לאחר שנבחר על פני שני מועמדים נוספים בהם יצחק אילן, המועמד שהועדף על ידי דיסקין.[2] בניגוד לעמדתו של קודמו בתפקיד, יובל דיסקין, תמך כהן בעסקת שליט ואמר ש"רמת הסיכון שאנו לוקחים היא רמה ואתגר ביטחוני שנוכל להתמודד איתם. בעזה יש 20 אלף לוחמי גדודי עז א-דין אל קסאם, ועם עוד 200 מחבלים לא ייפול עלינו העולם".[3] גם שנים לאחר העסקה וכשכבר היה ידוע כי חלקם שבו לסורם הוא שב והביע את תמיכתו בה.[4]

בנובמבר 2012 היה ממפקדי מבצע הסיכול הממוקד בו חוסל אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של גדודי עז-א-דין אל קסאם,[5] שהיווה את מהלך הפתיחה במבצע עמוד ענן.[6] כהן טען לגבי החיסולים שישראל עשתה: "אני שומע אנשים אומרים שמחליפים את מספר אחת במספר שתיים אבל זה לא נכון. בוודאי שממנים מישהו חדש, אבל אין לו את היכולת, הניסיון והכישורים להניע את המערכת מהר."[7] לימים הוא טען שהוא המליץ לפתוח במתקפת מנע של חיסול ראשי החמאס וסורב על ידי הדרג המדיני.[8]

מינואר 2014 העביר השב"כ לצה"ל התרעות על כך שהחמאס חופר מנהרות התקפיות לכיוון ישראל בדרום רצועת עזה לכיוון כרם שלום, ומאפריל 2014 הועברו ידיעות על כוונה לבצע פיגוע גדול שעלול להוביל למלחמה.[9] בתוכנית עובדה ששודרה בנובמבר 2014 הוצג השב"כ כמי שהתריע מפני מבצע צוק איתן ונאמר שכהן טען יומיים לאחר המבצע שהשב"כ התריע על כוונה של חמאס לפתוח במלחמה ביולי 2014. טענה זאת העלתה עליו את חמתם של צמרת צה"ל שטענו שלא קבלו כל התרעה כזאת.[10] בעקבות תוכנית עובדה, הוציא הרמטכ"ל, בני גנץ, מכתב חריף שבו האשים גורמי שב"כ במצג שווא וחוסר קוליגיאליות וביקר את שיתוף הפעולה של הארגון שם עם התכנית.[11] בתגובה הגן כהן על אנשי השב"כ שדיברו בתוכנית וכתב כי העריכה וגורמים מעורבים נוספים הובילו ליצירת דו-שיח מלאכותי עם אנשיו בתוכנית, מה שחולל את המחלוקת.[12] לפי דיווח, העימות בין השב"כ לאמ"ן נמשך עד סוף כהונתו של כהן בראשות השב"כ, וכלל הערמת קשיים הדדית בשיתוף חומר מודיעיני.[13]

דו"ח מבקר המדינה בעניין מבצע צוק איתן שפורסם בפברואר 2017, העיר לכהן, יחד עם שר הביטחון משה יעלון, הרמטכ"ל בני גנץ וראש אמ"ן, אביב כוכבי, על שלא הציגו בפני שרי הקבינט המדיני-ביטחוני את פערי המודיעין על איום מנהרות התקיפה מעזה.[14][15]

בתקופתו השב"כ התמודד עם גל הטרור הפלסטיני שהתבטא במספר רב של פיגועי טרור, הבולטים שבהם פיגועי דקירה וירי, שביצעו מחבלים פלסטינים, לרוב ללא שיוך ארגוני ורבים מהם קטינים. השב"כ לא הצליח לספק התרעות על רוב הפיגועים, אך את הפיגועים הקטלניים שכן בוצעו הצליח לפענח במהירות והביא למעצר המפגעים בידי כוחות צה"ל והימ"מ. מנגד, חשף וסיכל השב"כ מספר חוליות טרור מאורגנות של חמאס שתכננו לבצע פיגועים גדולים וקטלניים. השב"כ גם ניהל באותה תקופה את החקירות שהובילו להודאות השווא וכתבי האישום השגויים בפרשת תכנון הפיגוע במלון בי סנטר באילת. במקביל, היה מעורב בחקירות שהיו סביב פיגוע הטרור היהודי, הפיגוע בדומא, אז השתמש השב"כ בחקירות צורך כדי להוציא הודאה בביצוע הפיגוע מיהודי. המחבל הורשע בביצוע המעשה, שריפת בני משפחה פלסטינית באמצעות זריקת בקבוק תבערה. בית המשפט לא הסתמך על ההודאות שהוצאו בחקירות הצורך.

ב-8 במאי 2016 הסתיימה כהונתו בת חמש השנים של כהן כראש השב"כ.[16]

לאחר פרישתו מהשב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מהשב"כ משמש כהן יועץ בנושאי ביטחון פנים. בספטמבר 2017 מונה לחבר בוועדה המייעצת של חברת אבטחת המידע "סייפטי".[17]

בשנים שלאחר פרישתו התראיין כהן מדי פעם לתקשורת בעניינים על סדר היום הביטחוני של ישראל. בתחילת שנת 2023 הצטרף כהן למחאה נגד הרפורמה המשפטית, ואף נאם בפברואר 2023 בעצרת של אישים שמזוהים עם הימין נגד הרפורמה המשפטית שם קרא לעצור את תהליך החקיקה. בנאומו כהן טען שהרפורמה נגועה באינטרסים אישיים, תתן לראש הממשלה כח בלתי מוגבל ושהעברתה בכוחניות תוביל לאסון.[18][19] ביולי 2023 אמר שהוא לא קורא להפסקת מילואים אבל שהוא מבין את מי שמפסיק להתנדב למילואים בגלל הרפורמה המשפטית.[20] בראיון שפורסם ב-6 באוקטובר 2023 טען שהאיום הכי גדול על מדינת ישראל הוא הקרע החברתי, וגינה בחריפות את ההנהגה החרדית על שהחרדים אינם משרתים בצבא.[21] במהלך מלחמת חרבות ברזל האשים את הנהגת ישראל בכך שאפשרה העברת כסף מקטאר לחמאס, ודרש שלא להשתמש בקטאר כמתווך אלא במצרים. בנוסף אמר שהנהגת ישראל כבר שנים מורתעת מהחמאס ולא להפך, ושהמחשבה שהחמאס מורתע הייתה שגויה.[8] כן אמר שעל נתניהו להתפטר ולו רק בגלל אחריותו המיניסטריאלית.

חיים אישיים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1983 מתגורר בשכונת רמות שבירושלים. נשוי לאסנת, ראש החוג למשאבי למידה במכללה ירושלים, ולהם חמישה ילדים.[22]

לכהן תואר ראשון ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה והוא בוגר המכללה לביטחון לאומי.

במאי 2018 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן כהוקרה על שירותו המסור ורב השנים למדינה.[23]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורם כהן בוויקישיתוף

מכּתביו (במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון):

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהוד ערן, תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 52
  2. ^ רון בן ישי, ראש שב"כ חדש: כישורים, ואולי גם שיקול פוליטי, באתר ynet, 28 במרץ 2011
  3. ^ יואב זיתון, ראש השב"כ: "עם עוד 200 מחבלים לא ייפול עלינו העולם. ישראל בחרה אילו מחבלים כבדים לשחרר. אי אפשר להבטיח שהם לא יחזרו לטרור, אבל לא ניתן היה להביא את גלעד בדרך אחרת. המתווה המעשי עדיין לא סגור וגם הצד השני חשדן", באתר ynet, 12 באוקטובר 2011
  4. ^ ישי הולנדר, יוצא לאור: ראיון ראשון עם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, באתר nrg‏, 7 באפריל 2017
  5. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "אלפא, חד וחלק", ידיעות אחרונות, 5 באפריל 2013
  6. ^ יואב לימור, להחזיר את השליטה לידיים, באתר ישראל היום, 16 בנובמבר 2012
  7. ^ דקל וסגל, ראש השב"כ שעבר: הרתעה תמדד בעתיד, לא בהתפארות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בנובמבר 2019
  8. ^ 1 2 עמית סגל, ‏"היינו מורתעים מהחמאס - לא להפך": ראש השב"כ לשעבר יורם כהן בריאיון, באתר ‏מאקו‏, 29 באוקטובר 2023
  9. ^ יואב זיתון ורועי קייס, בשב"כ מבהירים: לא העברנו התרעה למלחמה מול חמאס ביולי, באתר ynet, 13 בנובמבר 2014
  10. ^ אילנה דיין נעמה פרי גלעד טוקטלי, ‏עובדה חושפת: הידיעות המודיעיניות שהתקבלו בשב"כ חודשים לפני המלחמה, באתר ‏מאקו‏, 10 בנובמבר 2014
  11. ^ יוסי יהושוע, גנץ במכתבו: "השב"כ חצה כל נורמה מוסרית ואתית", באתר ynet, 13 בנובמבר 2014
  12. ^ ראש השב"כ מגיב למכתב: "הטענות של גנץ חסרות בסיס", באתר וואלה!‏, 13 בנובמבר 2014
  13. ^ איתי אילנאי, רונן ברגמן, מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת, באתר ynet, 10 בספטמבר 2021
  14. ^ תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע צוק איתן ובתחילתו, דוח מבקר המדינה בעניין מבצע צוק איתן, פברואר 2017
  15. ^ ירון דרוקמן, המבקר: נתניהו, יעלון וגנץ ידעו על חומרת איום המנהרות, לא שיקפו אותו לקבינט ולא דאגו שצה"ל יכין תוכנית מבצעית, באתר ynet, 28 בפברואר 2017
  16. ^ שלמה צזנה, "יורם כהן הציל חיים רבים", באתר ישראל היום, 5 במאי 2016
  17. ^ ראש השב"כ לשעבר יורם כהן מצטרף לחברת סייפטי, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2017
  18. ^ לקראת סיום המחאה בת"א: מאות חסמו את איילון דרום למשך יותר משעה, באתר ynet, 18 בפברואר 2023
  19. ^ בנימיני וגואטה, יורם כהן: "הרפורמה נגועה באינטרסים אישיים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בפברואר 2023
  20. ^ הילה קורח, ראש שב"כ לשעבר יורם כהן: "מבין את מי שמפסיק להתנדב", באתר חדשות 13, 20 ביולי 2023
  21. ^ ישי הולנדר, אלעד טנא וחגי סגל, ‏"הקרע החברתי הוא האיום הכי גדול על מדינת ישראל", בעיתון מקור ראשון, 6 באוקטובר 2023
  22. ^ יואב לימור, ‏מי שהחזיר את שליט ועזר לחסל את החוטף, באתר ‏מאקו‏, 19 בפברואר 2012
  23. ^ תואר ד"ר לראש השב"כ לשעבר, אקטואריה בעברית: חדשות האקדמיה, באתר ynet, 10 במאי 2018